שלב  ג'  שיכונים לפי שיוך פוליטי/ מקצועי  / חברתי

          בעשורים הראשונים להקמת המדינה , בניית שיכונים סקטוריאליים או מקבצי דירות עבור חברי ארגונים ואיגודים  מקצועיים 
       שונים,  הייתה תופעה שכיחה ומקובל
ת.

       
         1.  שיכון השוטרים - 1952

         ב
שנת 1952 היתה יוזמה של משטרת ישראל בשיתוף אגף השיכון במרד העבודה (לימים משרד השיכון והבינוי),
         לבנות  שיכון  עבור השוטרים. הפרויקט כלל 2 בניינים  השוכנים בין הרחובות "טור מלכא " , שדרות החי"ל וסמטת
         וינסטון  צ'רצ'יל, לציון ביקורו של וינסטון צ'רצ'יל בתל-אביב בשנת 1921 (אז שר המושבות)


        
בתי שיכון השוטרים בני 3 קומות  (קרקע  ועוד 2 קומות),  כאשר בכל בניין 3 כניסות/חדרי מדרגות.  המבנה הצפוני
        נמצא  בכתובת, שדרות החי"ל   מס'  20,22,24 ,והמבנה הדרומי נמצא בכתובת  רחוב טור מלכא מס' 20 .

         במחצית השנייה של שנות ה- 60 נבנה בית השוטר ,  אייקון מוכר ובולט בשכונה, במגרש הנמצא בסמוך לבתי שיכון
        השוטרים, במפגש הרחובות   "לוחמי  גליפולי" ושד' החי"ל כיכר יעקב גרונדמן כיום) , 
 המספק פתרון מגורים לשוטרי
        העיר הרווקים.


               
               
שיכון השוטרים - רחוב טור מלכא- שד' החי"ל / סמטת וינסטון צ'רצ'יל                         אישור תכנית השיכון

                                                       



                

           2. שיכון עובדי ביה"ח "הדסה" 

              בשנת 1952 ביה"ח "הדסה" היה המוסד הרפואי הגדול ביותר בתל-אביב. בשנת 1955 הקימו חלק מעובדי  ביה"ח,  
            "שיכון שירותי  הרפואה הדסה" ,  אגודה שיתופית לשיכון בע"מ. האגודה קיבלה מהעירייה מגרש בשד' החי"ל (מס'26) 
             לצד רחוב פרזון(בתים 19-21),  עליו נבנו 2 בניינים מאורכים במהלך שנת 1956 , באותה תבנית  בנייה  הזהה  לתכנית
             של    "שיכון השוטרים",   ובכל  אחד  מהבניינים 3 כניסות.
   

       השיכון תוכנן ע"י אינג' אדמונד שנברג, אשר עבד כאדריכל בעיריית תל-אביב (1907-2001). החברה הבונה , החברה 
       הקבלנית  "מרכז העבודה בע"מ " אשר מנהליה היו מותיקי בית"ר והתנועה הלאומית.

       שיכון "עובדי ביה"ח הדסה"  נמצא  כ- 100 מטר  משיכון "השוטרים". בין שני השיכונים נטעו גן עירוני אשר הוקם ע"י 
       התרומה  של  משפחת גונדה,  ונקרא על שמה.


                  
שיכון עובדי ביה"ח  "הדסה "

                                 





                   

        3.  שיכון מפ"ם (מעונות פועלים  ט"ו) - בשנות ה- 50

             שיכון מפלגתי גדול, אשר נבנה עבור חברי מפלגת הפוע
לים המאוחדת(מפ"ם)  בשנות ה- 50.  בתי שיכון מאורכים,  
              
ברחוב  הגשר 53-61  (כיום רחוב יצחק שדה ע"ש מפקד הפלמ"ח שהיה חבר מפ"ם), בגבול הצפוני של יד-אליהו  
              ובהמשך רחוב  בצרון  (כיום רחוב עמינדב) .

              זה היה השיכון הגדול ביותר בהיקפו, והשיכון האחרון , אשר בנתה חברת  "מעונות פועלים " בתחומי תל-אביב, היות
              והחברה  התמזגה לתוך האיחוד של חברת "שיכון" ו "נווה עובד" , אשר  הקים את "חברת שיכון עובדים"

              בחודש ספטמבר 1962, הוחלף שמו של    "רחוב הגשר"    ל  "יצחק שדה ", בטכס אשר נערך בקרבת מקום, בו
             השתתף   יגאל אלון, שר העבודה וממנהיגי  אחדות העבודה  דא
ז, שהיה יד ימינו של יצחק שדה בפלמ"ח.


      
שיכון מפ"ם ברחוב יצחק שדה 53-61 (מסומן באדום)       שיכון מפ"ם -כניסה מרחוב עמינדב           הקצאת קרקע לשיכון    
     
                                


            עדות מרים פרבר : " המקום בו נולדתי וגרתי השתמר, כאילו אנחנו עדיין בשנות ה- 50 ,גרים בשיכון מפ"ם ברחוב יצחק
                                     שדה מס' 55 . בתים ארוכים, בני 4 קומות, שלושה כניסות בכל בניין, אחת פונה לרחוב יצחק שדה,
                                     אחרת אמצעית ואחת פונה לרחוב ביצרון (עמינדב). שיכון אליו  הגיעו משפחות רבות שעלו ארצה
                                     אחרי השואה, כמו הורי ".




         4. מעונות עובדים ט' -  עובדי תע"ש

             בין השנים 1932-1937 נבנו,  ברחבי העיר תל-אביב,  4 גושים של  "מעונות עובדים". במסגרת פרוגרמת השיכון לחיילים
             משוחררים, הוקצו מגרשים לשיכונים  לפי רקע מפלגתי, ארגוני, או מקצועי.

             במסגרת זו,  האגודה השיתופית לשיכון "מעונות עובדים ט' "  קיבלה קרקע לבניית 2 בלוקים של שיכון, אשר שימשו למגורים 
             עבור עובדי תע"ש .   החוזה עם הרשויות נחתם בשנת 1952. 

              השיכון הוקם ברחוב לה - גווארדיה 30 (מרגולין 17 ) ולה-גווארדיה 32 (מרגולין 19).     בכל בלוק 3 קומות ו- 3 כניסות,
              סה"כ  36 דירות.  במהלך השנים, הורחבו הדירות  בכניסות של מרגולין 17 ו -19.  הדיירים  המתגוררים בקומות הקרקע ,
              הפונות מזרחה, משתמשים בחלק מהחצר הצמוד לדירותיהם, על פי הסדר ותיק  עם הרשות המקומית.
 

        שיכון  "עובדי תע"ש" - מעונות עובדים ט' (במסגרת האדומה)                    מודעת אבל של דיירי מעונות העובדים       
              
       
                




                        מרגולין 19 - הרחבת דירות                       מרגולין 17 (לה- גווארדיה 30)                      מרגולין  17- קישוטי קירות                                      

                                             



                                                                       החצרות                                                                     כניסה מקורית 
                                                                                   
                                              





          5.  שיכון  "מפוני שכונת הקווקזים"
          
              שכונת הקווקזים הוקמה בשנות ה-20  של המאה הקודמת, לצד שדרות הר ציון (אז רחוב ירושלים) בקרבת בית הספר העממי
             "ביאליק" , ליד התחנה המרכזית הישנה. באחד הצריפים בשכונה התגורר  אבא אחימאיר. בשנת 1947 , צורפה השכונה
             לתחום  המוניציפלי של עיריית תל-אביב.

             בשנות ה- 50  נדרשו התושבים לפנות את בתיהם, על פי דרישת חברת אגד, אשר בקשה להרחיב להוסיף רציפים ולהרחיב
            את   התחנה  המרכזית הישנה . ועד התושבים פנה אל נשיא המדינה, יצחק בן צבי, ולאחר חליפת מכתבים בין לשכת הנשיא
           לבין 
 עיריית  תל-אביב ,  החליטה עיריית תל-אביב לבנות שיכון חדש לתושבי השכונה בשכונת יד- אליהו.
     

            בסוף שנות ה- 50,  ביוזמת  עיריית תל-אביב,   נבנו  300 יח"ד בבתים דו משפחתיים צמודי קרקע,   לצד בתי השיכונים,
            באזור של רחוב מונאש ורחוב נגבה, צפונית לנווה צה"ל.

                                  
           השכונה  נבנתה ע"י הקבלן ברמן במספר שלבים:  שלב א  -  בין הרחובות לוחמי גליפולי ומצודת בית"ר. 
                                                                            שלב ב' -  מזרחה יותר, בין הרחובות  יפתח והגיבור האלמוני.


           בשכונת "הקווקזים" פעלה קבוצת הכדורגל "הררי תל-אביב", אשר עברה עם רבים מתושבי השכונה אל  "שיכון מפוני
          שכונת  
הקווקזים",  בשכונת יד-אליהו, לאחר שפונו מבתיהם לטובת הרחבת התחנה המרכזית הישנה.

           עם הקמתה,  "ירשה "  השכונה החדשה, גם את קבוצת הכדורגל  "הררי תל-אביב " , אשר התמודדה, בשנת 1962, על
           עליה  לליגה  השנייה.  במשך מספר שנים, הקבוצה הייתה , קבוצת בת של מרכז הפועל, כאשר יוצאי הקווקז התמימים
           האמינו להבטחות  העסקנים  של   "בית ברנר " (מועצת הפועלים ת"א -ההסתדרות הכללית). בסוף שנת 1963 נפרדה
           הקבוצה ממרכז הפועל והצטרפה למרכז בית"ר. קבוצת הכדורגל "בית"ר הררי תל-אביב המשיכה לפעול עד תחילת
           שנות ה- 70.

                 
שכונת הקווקזים ליד התחנה המרכזית הישנה                                   צריף  המגורים בשכונת הקווקזים
                       
               
                                



                                 "בית רביעיה "  בשיכון                                                     השיכון אשר בנתה עיריית תל-אביב עבור
                                                                                                                             המפונים משכונת הקווקזים


                  ​                                    

                        

                         "בית משפחת מאסאסא"  בשיכון הקווקזים
                                        1953 -2020

         
                             
                           





           6.  שיכון העיתונאים  - שנות ה- 40 / שנות ה- 60  

                    בשנת 1935 הוקם האיגוד הארצי של עיתונאי ארץ ישראל. 10 שנים מאוחר, בשנת 1946, הוקמה אגודת העיתונאים
               אשר דאגה לתעסוקה, שיפרה את תנאי עבודתם של חבריה ואף טיפלה בהבטחת שיכון לחבריה, 
שכן עיתונאים רבים
                עלו לארץ   והיה  צורך לדאוג להם למגורים, ולכן  גם העיתונאים ביקשו להקים עבורם שיכון.

                בשנת 1947 ,  אגודת העיתונאים יזמה הקמת  שיכון לעיתונאים מכל הזרמים הפוליטיים, על  שטח של עיריית תל-
                אביב  באדמות  הפרדסים של "זבלאוי" (כיום יד-אליהו) 
בשם  "מעונות העיתונאים ".


                מדובר בבלוק , בן 3 קומות ו- 3 כניסות,  הנמצא ברחוב לה- גווארדיה 34,   רחוב מרגולין 21   ורחוב יגאל אלון
               
בבניין  גרו  18 משפחות של עיתונאים או מנהלים בכירים   בעולם העיתונות,  ביניהם, חביב כנען, צבי אמיתי שבתאי
               פורטונוי, מרדכי  כץ,   שלום רוזנפלד, זאב שיף, עמנואל כץ, ועוד... חלק מבני המייסדים  עדיין מחזיקים בדירות.



                   1947- טכס הקמת שיכון "מעונות העיתונאים 
                 רחוב  לה - גווארדיה 34 /מרגולין 21                                        כינוס   אגודת העיתונאים 
           יוסף הפטמן נשיא אגודת העיתונאים נואם בטכס



                 
                                              




             
              בתחילת שנות ה- 60 התארגנה קבוצת עיתונאים בעלי משפחות, בשיתוף אגודת העיתונאים, במטרה לבנות 2 בניינים
              למגורים.  הקבוצה רכשה חלקת אדמה גדולה , בקרבת מקום לאזור בו הייתה "הסינרמה" , ברחוב יצחק שדה.

              הצד הצפוני של החלקה פונה לרחוב יצחק שדה 56 (לשעבר רחוב הגשר)  והצד הדרומי פונה לרחוב הפלמ"ח 13. על חלקה
              זו נבנו   2 בנייני מגורים - האחד ברחוב יצחק שדה 56, בניין בן 4 קומות, ואילו הבניין השני כ- 25 מ"ר מאחוריו,
             בניין בן 3 קומות,  ה
נמצא  ברחוב הפלמ"ח 13. הבניינים תוכננו ע"י האדריכלים אברהם יסקי, חתן פרס ישראל, ואמנון
              אלכסנדרוני.


             אלו מבנים ייחודיים אשר נבנו מלבני סיליקט לבנות  עם חגורות בטון בין הקומות, אשר נועדו לחיזוק הבניין. הלבנים
             בנויים  בבנייה  נקייה,  ללא סימנים של שאריות טיט עליהם ואינן מכוסות בטיח. הבניינים נבנו בסגנון הברוטליזם
             (בנייה בבטון חשוף)  ועד היום  הם  בולטים  בשוני  שלהם מסביבתם.


              בין שני הבניינים,   מפרידה חצר גדולה משותפת עם דשא,   אשר שימשה,  כמגרש  משחקים  לילדי העיתונאים  וחבריהם 
              מהשכונה.   היה זה מגרש,  בגודל של   "רבע מגרש כדורגל". האווירה במקום הייתה משפחתית. רבים מהעיתונאים  אשר
              התגוררו  בבניינים אלו,  הכירו זה את זה מעבודתם  המשותפת  ומחברותם באגודת העיתונאים.


                 מיקום הבניינים היה אידיאלי עבור העיתונאים שהתגוררו בו,  קרוב ,לרוב מערכות העיתונים הראשיות שהתרכזו אז,
              סביב 
 רחובות יצחק שדה, המסגר, קרליבך ורחוב הרכבת - מרחק הליכה של 15-10 דקות משיכון העיתונאים


             בשנת 1963  נכנסו לגור הדיירים,  עיתונאים  ו/או חברי אגודת העיתונאים,  מרביתם בעלי משפחות. בבניין ברחוב יצחק
             שדה 56,  התגוררו  8 משפחות ואילו בבניין ברחוב הפלמ"ח , התגוררו 6  משפחות.

           הדיירים בבניין יצחק שדה 56 :
           
          1. יגאל לב                -     עיתונאי  בעיתון "מעריב" וסופר
          2. משה אפרתי           -    עיתונאי
                                                                                                                                                                                                   3. מאיר פרבר            -      עיתונאי ועורך העיתונות בשפה הגרמנית בישראל
           4. ברוך אדלר            -      עיתונאי וכתב בעיתון "הצופה "
           5. נפתלי קראוס         -      עיתונאי בעיתון "שערים "  ו- "מעריב "
           6. דוד לאזר              -       עיתונאי ועורך המוסף הספרותי "מעריב"  
           7.  נתן ברון               -      עיתונאי בעיתון "ידיעות אחרונות", מייסד ביה"ס לעיתונות וחבר ועד מנהל רשות השידור
           8. יוסף (טומי) לפיד   -      עיתונאי במעריב וסופר (סגן ראש הממשלה ושר המשפטים לשעבר)
               אוטו רפפורט          -      עיתונאי ועורך בעיתון הונגרי
 

          הדיירים בבניין ברחוב הפלמ"ח 13:

         1.   משה רון              -         המזכ"ל הראשון של אגודת העיתונאים, ממיסדי בית העיתונאים ע"ש סוקולוב
         2.  יצחק בראט          -         עיתונאי  בעיתון  "לעצטע נייעס "
         3.  שלמה ניצן           -         עורך עיתון ילדים  "משמר לילדים", זוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים
         4.  עובדיה פלד          -         עיתונאי  בעיתון  בשפה הפולנית
         5.  שבתאי דון יחיא    -         עורך  עיתון "הצופה ", ח"כ מטעם המפד"ל בכנסת ה- 6 
         6.  פנחס רייכמן        -          ניצול  שואה אשר רכש את הדירה מקימלמן שהיה עורך ירחון הרכב".

         שני הבניינים שמרו על  המראה המקורי, אך  מרבית הדיירים המקוריים עזבו  את המקום. כיום הבניינים עומדים בפני שימור ע"י
        עיריית תל-אביב, אשר הציבה 2 שלטים :  

          בבניין ברחוב יצחק שדה  56  הוצב שלט " הבניין תוכנן ע"י האדריכלים אמנון אלכסנדרוני  ואברהם יסקי , חתן פרס ישראל. 
       הבניין תוכנן בשנת 1960 "

     
 בבניין ברחוב הפלמ"ח 13 הוצבה    "לוחית הנצחה לזכרו  של שלמה ניצן "  ,   עורך עיתון הילדים "משמר לילדים" אשר
       התגורר  בבניין  זה.


         
בית העיתונאים רחוב יצחק שדה 56          בית העיתונאים  רחוב הפלמ"ח  13                      השלט שהוצב בבניין 

      
                       




                    
         7.   באזור נבנו בשנות ה- 50 שיכונים  סקטוריאליים נוספים   -

             "שיכון עובדי עיריית תל-אביב " ,  אשר נבנה עבור עובדי עיריית תל-אביב, ברחוב הפלמ"ח 11 .

            " שיכון הפועל מזרחי ", אשר נבנה עבור חברי המפלגה הדתית לאומית , ברחובות יצחק שדה, הפלמ"ח והגיבור האלמוני.
              בשיכון היה , ועדיין קיים  בית כנסת וקהילה מגובשת. התושבים הדתיים, אשר התגוררו בשיכון העיתנאים, נהגו לפקוד את
              בית הכנסת בערבי שבת וחגים.
                                          
           " שיכון מפ"ם - מעונות עובדים ט'  " , אשר נבנה בצד הצפוני של יצחק שדה (ראה פירוט לעיל).
           
           " שיכון הרופאים " , אשר נמצא ברחוב הפלמ"ח פינת רחוב לוחמי גליפולי 




            
        8.  שיכון "מפוני שכונת מחלול " - שנים 1962-1963
             
              ראשיתה של שכונת  "מחלול " (בשפה התורכית "אדמה ללא בעלים") במאורעות של שנת 1921, כאשר פיליטים יהודים
             ברחו  
מיפו. מועצת העיר תל-אביב, אשר חיפשה מקום ליישב אותם ואת אנשי העליה השלישית שהגיעו לארץ, מצאה זאת
             בשטח של  
כ-500 מטרים לאורך חוף ת"א, על מצוק הכורכר, במקביל לחוף הים, דרומה לרחוב גורדון וצפונה לשדרות
             קק"ל (שדרות בן-
 גוריון ) .  סיבה נוספת לבחירת המקום הנ"ל,  היה  הרצון של מועצת העיר תל-אביב למנוע את התפשטות
            בית הקברות המוסלמי 
לכוון יפו.

           
שכונת צריפים, הבנויה לוחות עץ מצופים בניר עבה משוח בזפת עם גגות רעפי בטון על קורות עץ משופעות למנוע חדירת מים.
            השכונה נחלקה לשניים:
    
            מחלול  א' -   גבולה הדר
ומי מעט דרומה לרחוב גורדון וגבולה הצפוני  קרוב לרחוב "עם ישראל חי".
           מחלול  ב' -   שם צפונה עד גבולו הדרומי של בית הקברות המוסלמי.

           בשנות ה- 60 החליטה עי
ריית תל-אביב לפנות את שכונת מחלול  על מנת להקים בתי מלון בחוף הים. כחלק מהמאמץ  והניסיון
           לפנות 
את התושבים, יזמה עיריית תל-אביב הקמת שיכון עבור הדיירים המפונים משכונת מחלול א' ו- ב , בחלק
           המזרחי של שכונת יד-אליהו.


          בשנים 1962-1963 הוקם השיכון החדש לצד רחוב "טור מלכא" , בין שדרות החי"ל   לבין רחוב נגבה ונרשם בטאבו
          כ "שיכון  אזרחי".
          השיכון נבנה   
ע"י האדריכל  יצחק פרלשטיין (1914-1981) שהיה שותף לתכנון פרויקטים נוספים  כגון רמת אביב,
          מגדל שלום ועוד...


                     
שכונת       מחלול       א'      ו- ב '                                      שכונת מחלול על רקע השיכון החדש
                                                                                                    

                                 



           שיכון  " מפוני שכונת מחלול "   בין שד' החי"ל לרחוב  נגבה                 אחד הבניינים - רחוב טור מלכא 4                               
                                                                               

                                    


      
           יצחק זק , אחד מהתושבים בשכונת מחלול מספר :  "הייתה מודעה בעיריית תל-אביב, כל מי שרוצה, יכול לעבור
                                                                                 מהשכונה ל "יד - אליהו" 
     
                                    

                                            
        
בשנים שלאחר התבססות השכונה, במהלך  שנות ה- 60 וה- 70 ,   התמלאו בהדרגה אזורים  אשר נמצאים בשולי
        השכונה ,  בנייה   של  טיפוסי מבנים, שונים מאלה המאפיינים את המסה העיקרית  של השכונה , כגון מבני מגורים
        מטיפוס  H  ומספר  בניינים רבי   קומות.

       
בשנת 1967, בחודש ספטמבר פרסמה עיריית תל-אביב ,מכרז לבניית 744 יח"ד (בשני שלבים) לזוגות צעירים,
        על קרקע שחכרה עיריית תל-אביב,  בין הרחובות : רחוב מונאש - במערב, רחוב הנצחון (משה דיין ) - במזרח,
        דרך ההגנה - בדרום, שד' החי"ל - בצפון.