שלב א :
1. "שיכון הדבר "
בסוף שנת 1943 ובמהלך שנת 1944 נבנה, בחופזה, השיכון הראשון "שיכון פליטי הדבר", 16 הבניינים הראשונים , על מנת
לספק פתרון מגורים לחלק מתושבי שכונות הצריפים אשר נפגעו ממגפת הדבר. מרבית תושבי השיכון הגיעו משכונת "הפחים" -
"חארת אל טנק" שעל גבול מנשייה, ומשכונת "ארגזי הלופטים". .
גבולות השיכון :
בצפון - רחוב מורדי הגטאות
בדרום - רחוב יציאת אירופה
במזרח- שדרות המעפילים
במערב- רחוב מרדכי אנילביץ
מפת "שיכון הדבר" תכנית "שיכון הדבר "
 
מגילת היסוד לשיכון פליטים עירוני על אדמות קהל המוזמנים בטכס היסוד
משפחת "זבלאוי " - מוצגת בטכס היסוד
 
בשנת 1946 התפרסם תיקון מיוחד לפקודת העיריות 1934, אשר העניק לעיריית תל-אביב אישור רשמי לפעול בתחום השיכון
והבנייה, אולם , שלטון המנדט הבריטי לא הסכים, כי עיריית תל-אביב תעשה שימוש בתקציב הכספי השוטף שלה, למימון
פרויקטים של שיכון ובנייה.
כאשר הסתיימה מלחמת עולם שנייה, כמות הדירות לא הספיקה על מנת לקלוט את העולים החדשים והחיילים העבריים, אשר
התנדבו לצבא הבריטי. עיריית תל-אביב , בראשות ישראל רוקח , הבינה כי יש צורך דחוף לדאוג לשיכון עבורם, ופנתה אל
עשירי העיר לעזור בגיוס הכסף לבנייה, אשר נתנו תרומות בסך 50,000 לא"י .
2. שיכון "החיילים המשוחררים
בחודש אוגוסט 1945, הונחה אבן הפינה ל- 4 גושי בניינים, כאשר בכל גוש 96 דירות בנות חדר אחד "עם כל הנוחיות".
הוקם בניין חמישי של 18 דירות בנות 2 חדרים, אשר נועדו לעולים עם משפחות גדולות.
כל דירה עלתה 6,000 לא"י, מזה 240 לא"י באו מהמגבית העירונית לצרכי שיכון, 100 לא"י מהסוכנות והיתרה
מהלוואות מסחריות כנגד משכנתאות. הדירות היו רכוש החברה שהשכירה אותן לעולים בתשלומים.
בשיכון אשר היה מיועד לחיילים המשוחררים, נבנו בתים נוספים משני סוגים:
*בתים טוריים בני 6-8 דירות בכל טור - דירות בנות 3 חדרים ושירותים. דירות אשר נחשבו למרווחות. אם
משפחת החייל הייתה קטנה, ניתנו לה 2 חדרים, והחדר ה- 3 הושכר לחייל רווק.
*בניינים בני 3 קומות, 18 דירות בכל בניין בשטח של 58 מ"ר וכללו 2 חדרים, הול, מטבח ושירותים.
חיילים משוחררים רבים הגישו בקשות לדיור, והזכאות נקבעה על סמך נתונים כמו - מספר שנות שירות, גודל
המשפחה. נכים ואלמנות קיבלו עדיפות בקריטריונים.
שיכון "החיילים המשוחררים" לא נתן פתרון מלא לבעיית מצוקת הדיור. הצפיפות ותנאי הדיור הקשים של החיילים, הביאו את
עיריית תל-אביב לפנות לממשלת המנדט ולדרוש הקצאת קרקעות נוספות.
בשנים 1945-1946, התנהל משא ומתן מיגע וממושך בין עיריית תל-אביב לבין הממשל הבריטי. באי כוח השלטון הבריטי ביקרו
כמה פעמים בעיר, ולאחר ביקור נוסף ממושך ויסודי , עם ב"כ מחלקת השיכון העירונית, ביקור בו ראו מקרוב את מידת הצפיפות
ותנאי הדיור הקשים, הסכימו להעביר 347 דונם, משטחי הקרקעות אשר הופקעו מהגרמנים (מסדר הטמפלרים) בעברו המזרחי
של ואדי מוסררה (נחל אילון), קרקעות אשר גבלו עם הקרקע העירונית מאדמות "זבלאוי ".
הוחלט לבנות 2 סוגי בניינים :
* בתים טוריים, בכל טור 6-8 דירות בנות קומה אחת
* בתים משותפים, 3 קומות כ"א, 18 דירות בכל בניין
חלוקת הדירות לחיילים נעשתה על פי תקנון מיוחד, המבוסס על עקרון גודל המשפחה, שנות השירות. אלמנות ונכי מלחמה קבלו
זכות מחוץ לתור. ועדה מיוחדת ,המורכבת מבאי כוח העירייה והחיילים, דנה במקרים מיוחדים, אשר, לפי התקנון, לא היו זכאים
לשיכון. הדירות נמסרו לחיילים בחכירה לצמיתות.
מפעל זה, יחד עם הוצאות הבניין, היישור, הפיתוח וכו', עלה כ- 320,000 לא"י, אשר חלקו שולם מהמלווה הממשלתי, ובחלקו
שולם מהשתתפות החיילים, והיתרה שולם ע"י העירייה והמגבית העירונית.
שיכון "החיילים המשוחררים " בתי הקומה אשר בנתה עיריית ת"א תכנית חזיתות הבתים
לעומת שכונות הפליטים עבור יוצאי הצבא הבריטי - 1951
  
א. מזכר- כתובת על הבניין השישי מספר הבנינים והדירות הצעת מחיר לבניית הדירות ב. קביעת שכ"ד חודשי לדירות תכנית הדירות של הקבלנים אברמסקי- רפאלי
  
3. שיכון "עולי יוון " - 1947
קהילת יוצאי יוון , בארץ ישראל של ימי המנדט, הייתה ידועה במוסדות החסד שלה ובתמיכה ההדדית בין חברי הקהילה.
מפעלי השיכון של ההתאחדות היו, בין אלה, אשר זכו להלוואות מהסוכנות היהודית, אשר ניתנו לחברות ולאגודות שיכון.
בשנץ 1947, התאחדות עולי יוון קיבלה הלוואה להקמת שיכון לעולי יוון, אשר הוגדר, רשמית, כ "שיכון פליטים", כנגד
משכנתאות ע"ש המשתכנים. השיכון , 9 בתים בני 2 קומות, אשר תוכנן ע"י האדריכל טולדנו והמהנדס אהרון רוסו,
נבנה על רצועה צרה של הפרדסים, בין "שיכון הדבר " מצפון (שנבנה קודם) לבין שכונת מוגרבי וגבעת שמשון .
השטח, אשר בו נבנה שיכון עולי יוון כלל 10 מגרשים. הבתים נבנו על 9 מגרשים, כאשר המגרש העשירי הופקע לצורך
סלילת קטע קצר מרחוב מרדכי אנילביץ. הבית המערבי בשיכון נמצא בכתובת - רחוב מרדכי אנילביץ 6 , והבית המזרחי
ברחוב המעפילים 13. הגישה ל- 7 הבתים הנוספים דרך רחוב החותרים .
** עם קום המדינה, ועדת השמות העירונית החליטה לקרוא ל- 3 רחובות, באזור של השיכונים בדרום יד-אליהו,
על שם אירועי הדמים אשר התרחשו בשנות המנד"ט : רחוב תרפ"א , רחוב תרפ"ט , רחוב תרצ"ו.
שנים ספורות מאוחר יותר הוחלף שמם - רחוב תרפ"א - רחוב הפרטיזן היהודי, רחוב תרפ"ט - אני מאמין,
רחוב תרצ"ו - רחוב החותרים.
9 הבניינים של "שכון עולי יוון " המיזם שהוגדר כ "שיכון פליטים"
%20%d7%91%d7%90%d7%93%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa%20simplex%20mapping%20solutions%203d%20model.jpg) 
הפרדס - מיקום שיכון "עולי יוון" בין "שיכון הדבר" מצפון לבין שכונת "מוגרבי " ו "גבעת שמשון"
 %20%d7%95%d7%91%d7%aa%d7%99%20%d7%a9%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9f%20%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%99%20%d7%99%d7%95%d7%95%d7%9f%20%d7%91%d7%aa%d7%a6%d7%90%20%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%aa%201956%20(2).jpg)
אוקטובר 1941, מלחמת עולם 2, מועדון "קדימה"
והיו"ר ליאון רקנאטי בקבלת הפנים לנסיכה אירנה מיוון
בהשתתפות ראש העירייה, מר ישראל רוקח
4. שיכון "גולי קניה " - 1948
בעת המאבק בשלטון המנדט הבריטי, לוחמי המחתרות "אצ"ל" ו "לח"י" הוגלו למחנות מעצר באפריקה. עם הקמת מדינת
ישראל, שהו במחנה "גילגיל " באפריקה, 288 אנשי מחתרת, החל משנת 1944 ועד שנת 1948. כאשר חזרו לארץ,
התגייסו גולי קניה לצה"ל.
חלק מגולי קנייה התארגנו במטרה לקבל שיכון, והמוסדות החליטו להקצות להם בלוק אחד, מתוך המתחם של "שיכון
חיילים משוחררים" על פי הקריטריון המפלגתי שהיה נהוג דאז. בשנת 1948 החלה החברה הקבלנית "מרכז העבודה בע"מ " , בהנהלת ותיקי בית"ר והתנועה הלאומית, בתהליך בניית השיכון, הנמצא ברחוב וינגייט 4 / לה- גווארדיה 15.
טכס הנחת אבן הפינה לשיכון "גולי קניה "
דוד שטרן (אחיו של יאיר שטרן) מברך את
הנוכחים בין יציקות השיכון הנמצא בבנייה "גולי קניה שבו, ועוד טריים הזכרונות.....
(ברקע שיכונים נוספים)
 
שיכון " גולי קניה " - רחוב וינגייט 4 / רחוב לה- גווארדיה 15
  
האירועים ההיסטוריים................. הסיפורים של הגלות..... השהייה במחנות.........והאמונה שלא עזבה..........
 %20%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94%20%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94_%20%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C_%20%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%94_%20%D7%91'%20%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%AA%D7%A9%D7%97%20_%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8%201947_.jpg)  
לאחר הקמת השיכון, הוקם גשר מעל ואדי מוסררה (נחל אילון) בעלות של 30,000 לא"י , כדי לקרב את שיכוני המגורים
למרכז העיר תל-אביב.
רשת כבישם ראשיים נסללה בתוך השכונה, והחל מחודש מאי 1945 נקבע קו שירות אוטובוס של חברת "דן" בשם "המעביר"
המקשר את השכונה עם מרכז תל-אביב.
|
|
|
|
|
